הנוף של המסלול האהוב עלי בוער
הנוף של המסלול האהוב עלי בוער

וִידֵאוֹ: הנוף של המסלול האהוב עלי בוער

וִידֵאוֹ: הנוף של המסלול האהוב עלי בוער
וִידֵאוֹ: 🔥Burning, Tingling, Numbness in Feet & Legs [Tarsal Tunnel Syndrome] 2024, מרץ
Anonim

אתמול בזמן שאכלתי ארוחת בוקר, לא יכולתי שלא לבי לדלג כששמעתי את החדשות על השריפה שעדיין משתוללת במחוז מלאגה בשעה זו. ומסתבר שכן המסלול האהוב עליי בוער. כל אותן עיירות שהיום הן חדשות לצערנו, אני נוסע בהן בקביעות כדי ליהנות מאחד הכבישים שמציעים את הנופים הטובים ביותר ויותר שלווה באזור. מ מרבלה עד מַטְבֵּעַ, עוברים אוג'ן, מונדה אוֹ קרטמה זה תענוג לרכוב על האופנוע שלך דרך המקומות האלה.

וזה שהסיירה דה מאלגה פשוט מרשימה. רק מלחשוב על זה גורם לי לבכות, כי יש הרבה זיכרונות הקשורים לנוף הזה ולנופים היפים האלה מנקודות המבט שלו. זה מצחיק, כי אפילו שזה קרוב יחסית (100 ק מ מהבית), לא הכרתי את זה עד שחבר המליץ לי עליו לפני כארבע שנים בתור הדרך האידיאלית ללכת עם האופנוע. מאז הוא הפך מהר מאוד לחביב עלי, אפילו לפני המפורסם הרבה יותר לאזור הזה שמחבר את סן פדרו דה אלקנטרה עם רונדה.

כמובן, אחרי כמה ימים של לחימה של כולם נגד שריפה שהתפרקה, הם מדווחים שהיא כבר התייצבה. הנזק והיקפו של הטרגדיה טרם כומתו, אבל אפילו העיירה Ojén הודחה לחלוטין. כרגע עלינו להצטער על חיי אדם והאינדיקציות מצביעות על כך שזה היה בכוונה, ואכן אני לא יכול להבין איך מישהו יכול לסיים עם יופי כזה בלי שום בושה או חרטה. אני מאחל לאשמה את אותו סוף כמו "יצירת המופת" שלו. האמת היא שהקיץ הזה היה אסון מבחינת שריפות, וראינו חלק גדול מהמדינה שלנו בוערת, עם אבדות שייקח מאות שנים להתאושש.

היום הכביש האהוב עליי סגור, אבל אני אחזור אליה עם האופנוע שלי ברגע שאוכל, למרות שהנוף השתנה כל כך. האמת היא שכרגע אני מרגישה תערובת של זעם עצום וחוסר אונים, אבל אני מעודדת אתכם שאם אתם עוברים כאן, תעשו עיקוף בכבישים האלה ששווים את זה ועצרו בכמה עיירות יפות ומסבירות פנים. חבל שהם צריכים לקפוץ לעמוד הראשון בשביל הדברים האלה.

מוּמלָץ: