נהנה מאופנועים חשמליים לשטח ב-QuantyaPark (II)
נהנה מאופנועים חשמליים לשטח ב-QuantyaPark (II)

וִידֵאוֹ: נהנה מאופנועים חשמליים לשטח ב-QuantyaPark (II)

וִידֵאוֹ: נהנה מאופנועים חשמליים לשטח ב-QuantyaPark (II)
וִידֵאוֹ: מעצר רוכבי אופנועי שטח המנסים להימלט משוטרים 2024, מרץ
Anonim

מתמשך. מטרים ראשונים ותחושות ראשונות. האופניים מרגישים נוחים והמתלים סופגים היטב את השטח. כשהגעתי לפינה הראשונה, הבלם הלא קיים ברגל ימין שלי נפל לאוויר. וכמובן, אני עושה קצת בעיות עם ידיות הבלמים. תתרגלו לבלם האחורי ביד שמאל. לאחר שניתקתי את הגז שוב השקט המוחלט ביותר. אגב, שגם המנוע לא מחזיק.

ביציאה מהעקומה, האופניים דוחפים בכוח מפתיע. אספקת הכוח היא ליניארית ומרגישה מלאה "עם מומנט" בכל עת. הישר עף על פניו ואני כבר בפינה הבאה. בלי לשים לב, אני כבר בסביבה כמה הקפות ואני מרגיש יותר ויותר בנוח. אני עדיין מתגעגע להילוכים וצריך לחשוב על ידיות הבלמים, אבל זה באמת אופניים נוחים. יש לי הרגשה שהאופניים "סולחים" הרבה על טעויות ואני צובר ביטחון בכל פינה.

הכוח מספיק כדי ליהנות. בוא נראה, זה לא 450 וגם לא מתיימר להיות כזה. אבל לרמת הכניסה שלי יש כח לחסוך. התחושה היא שהמגבלות נובעות יותר מהרכיבה הגרועה שלי מאשר מהאופניים. המעגל במצב מושלם: רטוב אך לא בוצי. לאט לאט אני מעודד ו אני מתחיל לנעול את הגלגל האחורי בכניסה לעיקולים בנוסף לשרטוט העקומות עם גז רציף. יותר ויותר אני כל הזמן שוכח שאני רוכב על אופנוע חשמלי ומרגיש שאני נוהג על אופנוע שדה. אני חושב שזו המחמאה הטובה ביותר ל-Quantya.

2-pc270830
2-pc270830

כפי שציינתי קודם, הגשת הפוטנציאל היא ליניארית וכוחנית מהרגע הראשון. הביטחון העצמי ממשיך לגדול ואני מוצא את עצמי קופץ למעלה ולמטה, מכניס את הרגל שלי יותר ומשעין את האופניים יותר, משחק איתם. אני מודה שהופתעתי כמה זה מצחיק. מעניין שהתרגלתי להיעדר רעשי אגזוז והאמת שנעים לנהוג בשקט. אתה מדמיין את עצמך יותר מרגיש חלק מהסביבה מאשר תוקף אותה. אני מאמין ש לעשות כמה מסלולים דרך ההרים בשתיקה יכולה להיות הרגשה נחמדה, למרות שתמיד צריך להיות מודע לאוטונומיה. אבל עם טריילר, … (אוף, אני מופתע מדמיין את עצמי עם אחד שם בחוץ … היי, היי …)

כפיצוי על ההמתנה הארוכה (מאוד ארוכה…), המנה שלנו מעט ארוכה מהרגיל. פירוט טוב. אבל חוסר צורה פיזית הוא לא סלחן והאופניים מתעייפים הרבה יותר ממה שזה נראה. וכמו מעגל שטח טוב, אתה צריך לעבוד על האופניים כל הזמן. הבובות סובלות ואני עוצרת לזמן מה כדי לנוח.

2-pc270808
2-pc270808

בזמן שאני עומד אני רואה את שאר חברי הצוות שלי על המסלול. כולם התרופפו והחלקה וקפיצה נפוצים. יש כמה קוצים והם כבר נכנסים להגה בזמן בלימה. היו גם כמה נפילות קלות. אחרי שניעורתי את הלכלוך והרמת האופניים אני רואה שהם מחפשים את הידית לבעוט שוב. בטח, אין מנוף. מה יש לעשות שם?. פשוט תן דלק ותצא שוב. זה מוערך במקום בעיטות ובעיטות מתישות. זה נשמע כמוך?

כשהמנה נגמרת ואנחנו יורדים מהאופניים, זה נגמר ההתרגשות של פיקה של אופנוע: אם הכנסתי את ההגה, באילו קפיצות עשית, ראית את ההחלקה, את הנפילה הכי מטומטמת, עקבת בפנים או בחוץ, … מה שאמרתי קודם: הם אופנועים אותנטיים ומהנים, ואחרי כמה זמן אתה שוכח את המוזרות ה"חשמלית".

2-pc270815
2-pc270815

האשם במונטאז' הזה הוא לואיס. אתה יכול לפגוש אותו בתמונה למטה. כפי שהסברתי בפוסט הקודם, העלות מאוד סבירה (20 יורו לאצווה) ומשאילים לכם את כל ציוד השטח שאתם צריכים, אם כי אפשר להביא אותו גם מהבית. אין קבוצות בגודל מינימלי, ולואיס מנסה להקים את הקבוצות כשאנשים מגיעים. בכל מקרה, אם אתם קבוצה גדולה אני ממליץ לכם להודיע מראש מהרשת שנמצאת בסוף הפוסט. שם תוכלו למצוא גם את ימי ושעות הפתיחה אם תעזו לבקר.

2-pc270859
2-pc270859

בהחלט, אני חושב שאתה יכול לדעת שאני מת לחזור מי נרשם?

מוּמלָץ: