אלף פוסטים לא מתמלאים כל יום
אלף פוסטים לא מתמלאים כל יום

וִידֵאוֹ: אלף פוסטים לא מתמלאים כל יום

וִידֵאוֹ: אלף פוסטים לא מתמלאים כל יום
וִידֵאוֹ: אושר כהן - ככה וככה 2024, מרץ
Anonim

אני הולך לנסות לא להיות נוסטלגי מדי, כי במבט לאחור אלף פוסטים נתנו הרבה מעצמם והעלו הרבה זיכרונות. בנובמבר 2006 התחיל המסע Moto22, באופן עקרוני כאחיו הקטן של Motorpasión, המתמחה רק באופנועים. גויסתי על ידי SandMan, שהיה השותף הבא שלי לשולחן בעבודה באותה תקופה. נמאס לי שאני אוכל לו את הראש עם טירוף האופנוע שלי ברגע שהוא גילה את זה בלוגים באינטרנט הם חיפשו אנשי אופנוענים, הוא גרם לי לשלוח קורות חיים כדי להיכלל בקבוצת העורכים. מאז אותו יום, פחות או יותר בחוכמה, השתדלתי ללמד אנשים שקוראים Moto22 הדרך שלי לראות את עולם האופנועים.

חלקכם קראו לי חלקית כשאני מדבר על רוכב ה-MotoGP האהוב עליי, ולנטינו רוסי, או כשאני מתעסק עם מישהו שאני לא אוהב, כמו סט ג'יברנאו או חורחה לורנצו, אבל תמיד ניסיתי להיות חסר פניות, גם אם אני לא מצליח יותר מדי פעמים. מה שלעולם לא הייתי רוצה לוותר עליו הוא מירוץ בסגנון שנות השמונים, כשאתה כמו שוונץ, רייני או לוסון הם עשו בוקר של יום ראשון כיף בשתיים.

לואיס פונט עם הווספה T5 שלו באוסטריה
לואיס פונט עם הווספה T5 שלו באוסטריה

בשלב אחר ראיתי אותי חריפה מדי נגד התנהגויות מסוימות בכביש או ברחוב. אני גם מקווה שתסלח לי, ושתבין שגם לעורכים של בלוג יש את הלב הקטן שלנו ואנחנו לא מכונות כתיבה חדשות.

תודה ל-Moto22 הצלחתי לחיות חוויות מהנות ומעשירות כמו החזרה לספרד עם ההרפתקה של דרבי טרה שעשיתי בקיץ שעבר. הצלחתי לרכוב על מעגלים כמו קרטחנה עם ימאהה ואלבסטה עם קוואסאקי/דנלופ. בדיקת ה-Triumph Bonneville ו-Street Triple הייתה גם חוויה. אפילו מפלצת הדוקאטי שבדקתי מוגבלת גם נתנה לי משהו. הצלחתי גם להמשיך בתשוקה שלי לקטנועים קלאסיים, ללכת לראלי ולצאת עם החברים שלי ממועדון הקלנועים אליקנטה. אני מקווה שלא שיעממתי אותך יותר מדי עם הפוסטים ההיסטוריים של סבא בצל ירוק, אבל האופנועים הישנים והמוזרים יותר אני אוהב יותר.

בהחלט, תודה שסיימתם עם אלף פוסטים. אני מקווה שאוכל לעקוב אחרי עוד אלף לפחות, ושאתם, שהם אלו שבאמת גורמים לבלוג הזה לעבוד, עדיין שם. תודה.

מוּמלָץ: